אפקט המעודדת
אפקט המעודדת (באנגלית: cheerleader effect או group attractiveness effect) הוא הטיה קוגניטיבית, הגורמת לאנשים לחשוב שאנשים הם יפים יותר כאשר הם נמצאים בקבוצה.[1]
את הביטוי טבעה בנובמבר 2008 הדמות ברני סטינסון מסדרת הטלוויזיה "איך פגשתי את אמא". ברני מראה בפני חבריו קבוצת נשים שנראית בתחילה מושכת, אך כשמסתכלים על כל אחת בנפרד מתברר שהן לא מושכות כפי שחשבו בתחילה.[2]
מחקרים בנושא
[עריכת קוד מקור | עריכה]2013
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב-2013 ערכו אדוארד וול ודרק ווקר חמישה מחקרים המשתתפים שבהם דירגו המשתתפים את האטרקטיביות של פרצופים של גברים ונשים כאשר הם מוצגים בתמונה קבוצתית ובתמונה פרטנית, לפי סדר התמונות באופן אקראי. האנשים שצולמו קיבלו ציונים גבוהים יותר עבור התמונות הקבוצתיות שלהם.[3]
האפקט מתרחש בכל קבוצת מגדר וגיל, כשהוא נבדק בקבוצת גברים בלבד, נשים בלבד ומעורבת, ומתרחש באותה מידה בקבוצות גדולות וקטנות. המשתתפים במחקרים הסתכלו יותר על האנשים האטרקטיביים מאשר על האנשים הלא מושכים בקבוצה. ההשפעה אינה מתרחשת מכיוון שתמונות קבוצתיות מעוררות רושם שלאנשים יש אינטליגנציה חברתית או רגשית יותר: זה הוכח כמקרה על ידי מחקר שהשתמש בתמונות אינדיבידואליות המקובצות יחד בתמונה יחידה, ולא תמונות שצולמו של אנשים בקבוצה.
וול ו-ווקר הסבירו כי האפקט מתרחש עקב יחסי גומלין של שלוש תופעות קוגניטיביות:
- מערכת הראיה לוקחת מדגם מייצג מתוך הפרצופים בקבוצה.
- צורת התפיסה של המוח את היחידים מוטה כלפי הממוצע.
- הפרצופים הממוצעים הופכים לאטרקטיביים יותר משום שהמוח מתעלם מהפרצופים היפים פחות.[4]
כאשר שלוש התופעות הללו קורות יחד, הפנים האינדיבידואליות ייראו אטרקטיביות יותר בקבוצה, מכיוון שהן נראות דומות יותר לפרצוף הקבוצתי הממוצע, שהוא אטרקטיבי יותר מהפרצוף האישי של כל אחד בנפרד.
2015
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב-2015 נערך מחקר נוסף שהציג תוצאות דומות, אם כי מסקנתם הייתה שהאפקט קורה כי האדם נוטה להתעלם באופן סלקטיבי מפרצופים יפים פחות שנמצאים בתוך קבוצה.[5]
מחלוקת
[עריכת קוד מקור | עריכה]מחקר נוסף שנערך ב-2015 הניב תוצאות לא חד-משמעיות על קיום האפקט, אך צוות המחקר שיער כי הדבר עשוי להיות נובע מהבדלים תרבותיים, מכיוון שהמחקר בוצע ביפן.[6]
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ Cindi May, The Cheerleader Effect, Scientific American (באנגלית)
- ^ Hamblin, James (4 בנובמבר 2013). "Cheerleader Effect: Why People Are More Beautiful in Groups". The Atlantic. נבדק ב-5 בדצמבר 2015.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Walker, Drew; Vul, Edward (2013). "Hierarchical Encoding Makes Individuals in a Group Seem More Attractive" (PDF). Psychological Science. 25 (1): 230–5. doi:10.1177/0956797613497969. ISSN 0956-7976. PMID 24163333. אורכב מהמקור ב-2016-03-04.
{{cite journal}}: תחזוקה - ציטוט: bot: original URL status unknown (link) - ^ Langlois, Judith H.; Roggman, Lori A. (1990). "Attractive Faces Are Only Average". Psychological Science. 1 (2): 115. doi:10.1111/j.1467-9280.1990.tb00079.x.
- ^ van Osch, Y.; Blanken, I.; Meijs, M. H. J.; van Wolferen, J. (2015). "A Groups Physical Attractiveness Is Greater Than the Average Attractiveness of Its Members: The Group Attractiveness Effect". Personality and Social Psychology Bulletin. 41 (4): 559–574. doi:10.1177/0146167215572799. PMID 25733515.
- ^ Ojiro, Yuko; Gobara, Akihiko; Nam, Giyeon; Sasaki, Kyoshiro; Kishimoto, Reiki; Yamada, Yuki; Miura, Kayo (2015). "Two replications of "Hierarchical encoding makes individuals in a group seem more attractive (2014; Experiment 4)"". The Quantitative Methods for Psychology. 11 (2): r8–r11. doi:10.20982/tqmp.11.2.r008. ISSN 2292-1354.
| איך פגשתי את אמא | ||
|---|---|---|
| יוצרים | קרטר בייס • קרייג תומאס | 
|
| שחקנים | ג'וש רדנור • ג'ייסון סיגל • קובי סמולדרס • ניל פטריק האריס • אליסון הניגן • כריסטין מיליאוטי • בוב סאגט | |
| דמויות | טד מוסבי • מרשל אריקסון • רובין שרבטסקי • ברני סטינסון • לילי אולדרין • טרייסי מקונל | |
| עונות | עונה 1 • עונה 2 • עונה 3 • עונה 4 • עונה 5 • עונה 6 • עונה 7 • עונה 8 • עונה 9 | |
| ראו גם | תקרית האננס • לעולמים • איך פגשתי את אבא • אפקט המעודדת | |